.jpg)
המילה הללויה
המלה הַלְלוּיָהּ היא אחת המילים המוכרות ביותר בעולם, אך ספק אם כל מי שאומר או שר אותה יודע כי היא חיבור של שתי מילים בעברית "הַלְּלו" -"יָהּ", ומשמעותה "הללו את האל", שבחו אותו.
למילה זו תפקיד מרכזי בתפילות רבות וגם בשירה ובתרבות.
היא מוזכרת 24 פעמים בתנ"ך, בעיקר במזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהלים, הנכללים גם בתפילת הלל. כמעט בכל המקומות המילה פותחת או סוגרת את המזמור. השורש של המילה: ה.ל.ל. הוא השורש גם של המילים: תהילה, תהילים.
מעברית עברה המלה לשפות רבות אחרות, ובהן יוונית ואנגלית.
אנחנו משתמשים במילה הללויה גם בשפת הדיבור. כשמישהו עושה משהו שנראה לנו נהדר, אנחנו אומרים: הללויה! במשמעות: כל הכבוד! נהדר!
אנחנו מהללים אנשים על מעשיהם הטובים. זמרים ושחקנים חולמים על תהילת עולם.
בספר משלי כתוב: "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ". כלומר: תן לאחרים לומר עליך דברים טובים. אל תהלל את עצמך. ויש האומרים בהומור: יְהַלֶלְךָ זָר – וָלֹא פִיךָ. כלומר: אם אחרים אינם אומרים עליך דברים טובים, אֱמוֹר אתה על עצמך..."